we like to move it: עשר המלצות למבקרים במדגסקר

רפובליקת מדגסקר, איזה מקום מיוחד! הטיול שלנו באי המרתק הזה היה חוויה בלתי נשכחת שסחפה אותנו למסע תרבותי ופילוסופי, לחקר הטבע, האבולוציה, למפגש עם בעלי חיים אנדמים ונופים עוצרי נשימה. לאחר שעברנו טיולים רבים אני יכולה לומר שזה היה הטיול שדרש מאיתנו הכי הרבה זמן של תכנון והכנה, בעיקר כי אין הרבה מידע מאורגן ואמין ברשת (אלא אם כן אתם דוברי צרפתית), אך גם כי המדינה אינה מתקדמת ואופן ההתקשרות מהארץ די מסורבל. בין אם אתם שוקלים לבקר שם או סתם סקרנים לגבי האי הענק הזה (הרביעי בגודלו בעולם), הנה טעימה קטנה מהחוויה שלנו ועשר המלצות לקראת המסע, כולל פירוט המסלול והמקומות שהיינו בהם:

1. זמן ומשך הביקור

בעייני, בשל היותו של האי כל כך גדול, כדי להספיק לחוות אותו באמת כדאי להקצות לחופשה לפחות שלושה שבועות (כמובן שאפשר להספיק גם בפחות, אבל אז זה יהיה יותר "טיול טעימות" ותאלצו לעשות כמה וויתורים). אם גם אתם מוגבלים בימי החופשה שלכם במהלך השנה, בוודאי תשמחו לגלות שהעונה האידיאלית לבקר במדגסקר היא בדיוק תקופת חגי תשרי, הודות למזג האוויר המצוין ולירידה בעומס התיירים שמגיעים בעיקר בתחילת הקיץ (למעשה מלבד החודשים דצמבר עד אפריל, שזו עונת ההוריקנים הסוערת והגשומה, אפשר לבקר במדגסקר גם בשאר חודשי השנה). הטיול שלנו היה בתקופת החגים האחרונה (26.09.2019-18.10.2019) ולדעתנו זהו זמן מאוד מומלץ. מזג האוויר האיר לנו פנים, כמעט ולא היו תיירים (באופן כללי זה מקום שממש לא נחשב מתוייר) ומחירי הלינה היו נוחים למדי.

2. התניידות ותחבורה

נושא ההתניידות ברחבי האי היה נושא מאוד מורכב. "מדינת עולם שלישי" זה באמת אנדר סטייטמנט לאיך שחלק מהדברים מתנהלים שם, ובראשם נושא הכבישים והתחבורה. הממשלה המושחתת לא משקיעה כספים בתושבים ובתשתיות, והתוצאה היא שיש מעט מאוד דרכי גישה, וגם אלה המעטות בנויות בצורה משובשת עם המון בורות שמגבילים את מהירות הנסיעה. לכן, אם אתם רוצים להספיק לראות חלקים שונים של האי בזמן קצר- שווה לשקול לקחת טיסות פנים כדי לחסוך זמן מיותר על הכביש או נסיעה הלוך-חזור באותה הדרך. אנחנו החלטנו לוותר על חלק מהמקומות ויצרנו לנו מסלול שהתאים לאופי החופשה שרצינו (המסלול בהמשך הפוסט), ולקחנו גם שלוש טיסות פנים במהלכה, אך כמובן שאפשר גם אחרת ותוכלו למצוא באינטרנט המון הצעות למסלולים שונים. ממה שלמדנו וחווינו, התחבורה הציבורית במדגסקר מאוד מאוד מאוד לא נוחה. אם יש לכם זמן בלתי מוגבל ואתם הרפתקנים בנשמה, זה כמובן אפשרי לגמרי, אך הדרך הפופולרית לתור את האי היא עם רכבי פרטי (מומלץ 4X4) הכולל נהג. מיעוט הכבישים ומצבם הרעוע וכן הקושי בניווט והכרת השטח הופכים את הצורך בנהג לכמעט הכרחי. במידה ואתם עם נהג מנוסה והרכב הנכון – הדרכים לגמרי נסבלות וזו הדרך הנוחה ביותר לטייל. אנחנו לא ראינו שם אנשים שטיילו ללא נהג, אך שמעתי שהיו כמה שעשו זאת בעבר. בנוסף, נהג טוב שדובר את השפה המלגשית וגם אנגלית\צרפתית יוכל להראות לכם מקומות מיוחדים בדרך, לשמש כמעין מדריך ולעזור לכם להתמצא ולאתר מסעדות טובות או מדריכים איכותיים נוספים בשמורות הטבע. בהזדמנות זו אמליץ על הנהג המצוין שהיה לנו ששמו כריסטיאן: מדובר בנהג\מדריך מנוסה מאוד (25 שנה) המכיר את הדרכים מצויין, נוהג בזהירות הנדרשת, ישר וטוב לב ומדבר אנגלית ברמה טובה. בילינו איתו בכל החלק הראשון של הטיול (מרכז ודרום-מערב מדגסקר), נעזרנו בו המון והיה מאוד נעים לבלות איתו ואף אכלנו איתנו ארוחות ערב באופן קבוע והוא לימד אותנו המון דברים על העם. כאן נמצאים הפרטים של כריסטיאן, וניתן לפנות אליו גם בפייסבוק (חפשו christian terracan): ravoavychristia@yahoo.fr 261348629489+ 261337231453+ ספרו לו שהגעתכם דרך אלון ומעיין מישראל והוא יעשה לכם הנחה. חשוב לדעת: התשלום היומי לנהגים בדרך כלל כולל את הלינה והארוחות שלהם, אך לא את הדלק עליו תצטרכו לשלם תוך כדי נסיעה. הנהגים אמורים להתחיל אתכם את הטיול כשהטנק מלא וכן לסיים אותו מלא שוב (כמו בהשכרת רכב). אם מקום האיסוף ומקום ההורדה שלכם שונים, הנהגים לוקחים תשלום גם על ימי החזרה שלהם אל היעד כולל דלק חזור. אתם יכולים גם להיכנס לאתר של DRIVE MADA ולנסות להזמין נהגים דרכם (גם את כריסטיאן, פשוט בלי ההנחה). חוץ מהנהגים הפרטיים יש עוד המון סוכנויות שיציעו לכם חבילות של טיולים ונהגים, אבל ממה שיצא לנו לבדוק המחירים הם פי כמה וכמה יותר יקרים.

Christian – recommended driver in Madagascar

3. ענייני כספים

היכנו להיות מיליונרים, כי האניפלציה חוגגת! המטבע המקומי הוא אריארי, ונכון לינואר 2020, אלף אריארי שווים לשקל אחד. 90% מהמקומות לא מקבלים אשראי כך שזה מסרבל את העסק למדי, והמקומות שכן מקבלים מוסיפים 5% עמלה נוספת. מרבית הכספומטים מגבילים את המשיכה לארבע מאות או חמש מאות אלף אריארי, כך שתצטרכו לעשות מספר משיכות בפעם אחת ולשלם הרבה עמלות משיכה. לכן לדעתי עדיף לבוא עם מספיק יורו\דולרים מהארץ – לבצע החלפה ולמעט את התלות בכספומטים שאינם נמצאים בכל מקום במדינה. ההוצאות המשמעותיות בטיול הן בעיקר סביב נושא התחבורה (טיסות ונהגים) ועל כניסות לפארקים שמחייבות ליווי והדרכה. שאר העלויות כמו אוכל ולינה הן זולות ממש. עריכה: בגלל שהרבה שאלו אותי, אז אציין שהטיול עלה לנו לזוג בערך 22 אלף ש"ח כולל הכל (גם הטיסות מהארץ). כמובן שהעלויות משתנות בהתאם לסוג המטיילים שאתם, רמת הלינה המועדפת, האטרקציות וכדומה.

4. אינטרנט ותקשורת

נושא שהטריד אותנו רבות לקראת ההגעה למדינה היה האם נצליח להישאר מחוברים וזמינים לעבודה גם מרחוק, והתשובה לכך היא – שזה תלוי. בחלק מהמקומות תתקלו בווייפיי מצויין ותוכלו אף לצפות בתכנים בצפייה ישירה, אך במקומות רבים הקליטה הן של וייפיי והן הסלולרית תהיה מאוד חלשה או שלא תהיה כלל. אם חשוב לכם להיות זמינים עם אינטרנט בפלאפון – תוכלו לגשת כמונו לדוכן של רשת TELMA המומלצת בשדה התעופה ולהוציא סים במקום במחיר משתלם. באותה הזדמנות אציין שגם להרבה ממקומות האירוח אין אינטרנט רציף או אתר אינטרנט בכלל, כך שתמתינו בסבלנות אחרי שאתם שולחים אליהם מייל או פנייה, סביר להניח שהם יחזרו אליכם כשיהיו מחוברים.

5. חיסונים ותברואה

אז לאור העובדה שאנחנו מוצ'ילרים ותיקים ומחוסנים כבר לכל צרה שלא תבוא, לא נדרשנו להוסיף חיסונים חדשים לקראת הנסיעה – אך כן ניגשנו לייעוץ במרפאת מטיילים וזו גם המלצתי אליכם. על אף שלא התחסנו, כן התבקשנו לקנות ולקחת מלרון כשבוע לפני הנסיעה, במהלך הטיול ושבוע אחריו, בשל החשש מהתפרצות אפשרית של מחלת המלריה. באופן כללי לא תמצאו במדגסקר הרבה קופות או בתי חולים וגם לא בתי מרקחת, כך שעדיף להתארגן על כל הציוד הרפואי והתרופות שלכם מראש ולהצטייד בג'ל לניקוי הידיים. כמובן שגם אסור לשתות שם מים מהברזים אז דאגו לקנות מים מינרלים בבקבוקים סגורים. אנחנו קצת החמרנו ודאגנו לאכול רק ביצים מבושלת ואוכל מבושל היטב, ונמנענו מירקות טריים ופירות ללא קליפה. נראה שהמדינה מאוד נקייה אז אני לא בטוחה שזה הכרחי, אבל מומלץ למי שרוצה ללכת על הצד הבטוח.

6. קולינריה

באופן כללי המטבח המלגשי הוא לא מהטובים ביותר שיצא לנו לטעום כיוון שמרביתו דל, אם עם זאת, יש מקומות בהם תפגשו במטעמים יוצאי דופן ובקולינריה גבוהה שתיקח אתכם לשחקים. כל אזור במדינה מתאפיין במאכלים ספציפיים שרלוונטיים אליו, ובפירות ובירקות הזמינים לפי העונה. בגזרת החלבון מהחי- כמעט בכל המדינה תוכלו למצוא את בשר הזיבו (הפר ההודי) וגם בשר עוף, חזיר ובחלקים שונים גם דגים ופירות ים. כמעט בכל מקום תוכלו למצוא מנות מבוססות על אורז שהוא המזון הנפוץ ביותר במדינה. לאוהבי הפחמימות שבנינו- מדגסקר גם מלאה בהשפעות מימיי תקופת השלטון הצרפתי ולכן יש בשפע גם בגטים, קרואסונים ועוד מטעמים מהמטבח הצרפתי. כמה דברים מקומיים ששווה לנסות: 1. THB ("שלושת הסוסים") – בירה מקומית מוצלחת וזולה. 2. קובה (KOBA)– מאכל שנראה כמו בול עץ משונה! זה למעשה קינוח טעים ומיוחד המורכב משילוב של קמח אורז ובוטנים טחונים, שמתבשלים בתוך עלי בננה למשך מספר ימים. זהו מאכל שניתן למצוא ברחוב ובצידי הדרך, ושווה לבקש מהנהג שייקח אתכם לטעום את זה כשתהיה בטאנה ובאיזורים הסמוכים. 3. מופו גאשי (MOFO GASHI) – מופו הם סוגים שונים של בצק מטוגן הנפוצים בקיוסקים ברחבי מדגסקר ומופו גאשי עשוי מבלילה של קמח אורז ממותק. זוהי מנה נפוצה וזולה שמלגשים נוהגים לאכול לארוחת הבוקר. 4. מנאקלי (Menakely)- מנה מתוקה של דונאט מטוגן המזכיר את הדונאט האמריקאי 5. רביטוטו (ravitoto) – מנה פופולרית של בשר מבושל עם עלי קסבה ירוקים (מזכירים תרד מריר). 6. לא טעים אך מעניין: ייתכן ובמקום כוס מים יגישו לכם במסעדות מקומיות לצד המנה העיקרית תחליפים בצורת מים חומים שנקראים "ראנונאמפאנגו" (Ranonampango) ו"ראנובולה" (Ranovola). מדובר בשני משקאות מסורתיים המוכנים על ידי הרתחת מים בסיר עם מעט האורז שנדבק לאחר הבישול ומהווים תחליף בטוח לשתייה. כמובן שיש עוד הרבה מה לטעום ומומלץ גם לנסות את אחד מסוגי הרום המקומי.

מאכל הקובה המסורתי

מופו גאשי

רום מקומי

7. מילים ושפה

השפה הרשמית במדינה היא מלגשית ולאור העובדה שבמדגסקר יש עשרות שבטים שונים כך יש גם לשפה המון ניבים וסגנונות שונים. מרבית התושבים יודעים גם צרפתית, חלקם אנגלית, וחלקם הקטן יותר אפילו דובר איטלקית (מרביתם באיים, בשל ריבוי התיירים האיטלקיים המגיעים לאיזור). אם מעולם לא שמעתם קודם על השפה המלגשית אז אל תרגישו בורים, כי היא רווחת בעיקר במדגסקר ובאופן זניח גם באיי קומרו, ראוניון ומאיוט. בזמן הטיול של ניסיתי לקלוט ולזכור כמה מילים במלגשית והרי הם כאן לפניכם: ואזה (VAZA) = כינוי לאדם הלבן. אתם תשמעו את הקריאה הזו בכל פעם שקבוצה של ילדים ירצו להתאסף סביבכם לבקש בונבון, כהתראה לכך שהאדם הלבן נמצא בסביבה. מה שמוביל אותנו למילה הבאה: בה (BE) = גדול או הרבה\מאוד. בצירוף עם המילה VAZA כלומר VAZA BE, המשמעות היא שמדובר בואזה גדול, כלומר שמן, כלומר אדם לבן שמן ועשיר! – על פי תפיסת המקומיים. ראנו (RANU) = מים בלה צארה (BELA TSARA) – בוקר טוב סאלאמה (SALAMA) – שלום אומבי (UMBI) – זיבו – הפר המופרסם במדגסקר מאטסירו (MATSIRU) – טעים טסארה בה (TSARA BE) – טוב מאוד מורה (MURA) – זול לאפו בה (LAFU BE) – יקר טוטאלי (TUTALI) – הנחה פרי (PRI) – מחיר ראטסי (RATSI) – רע וארי (VARI) – אורז

8. מה לארוז

מלבד הציוד הרפואי שכבר הוזכר שכדאי להביא מהבית, דאגו להביא אתכם גם תכשירים נוגדי יתושים – והכי חשוב- קרם הגנה!! לאחר שבטעות קרם ההגנה שלנו נשכח בתיק ונלקח לפני העלייה למטוס בטיסת הפנים באמצע הטיול, גילינו שזה כמעט בלתי אפשרי למצוא קרם הגנה במדינה! גם אם אחרי שעות של חיפושים תמצאו שפופרת קטנה היא בוודאי תהיה במחיר מופקע. בכפרים וברחובות לעיתים תראו נשים עם מסכה שנראית כמו מסכת בוץ על פניהן, וזה בעצם תחליף מאולתר שהם מכינים במקום לקרם הגנה שאנחנו מכירים. כמובן שכדאי לארוז ביגוד בהתאם לעונה בה אתם מבקרים, לדאוג לכובע וגם לבגדים ארוכים וחמים כי לפעמים האקלים משתנה לפי האיזורים השונים. אצלנו למשל, בתחילת הטיול היה די קריר, ובחלקו השני היה מאוד חמים. חוץ מזה טוב שיש בגדים ארוכים ודקים כי לעיתים יצא לכם ללכת בתוך סבך הג'ונגלים ונחמד שיש מעטפת שמגינה מפני יתושים וענפים עוקצניים. שקעי החשמל במדינה זהים לשקעים שלנו כך שלא היה לנו בעיה לחבר את המטענים וכו', וממש לא הרגשנו צורך להביא מצעים\שק שינה או דברים כאלה כי תמיד ישנו במקומות נעימים ונקיים. בקיצור תארזו קל- שיישאר לכם מקום להביא אתכם שי למקומיים (בטיפ הבא).

9. טיפ לנשמה

למרות העבודה שמדגסקר התנתקה מאפריקה לפני עשרות מילוני שנים ושצרפת הספיקה לשלוט בה למשך זמן מה, עדיין ניכר כי היא הייתה חלק מאפריקה ושהיא מאוד מאוד ענייה. מצד אחד שמחנו להיזכר כמה אנחנו ברי מזל מבחינה כלכלית שנולדנו לתרבות המערבית, ומצד שני עלתה כמיהה לחיים יותר פשוטים ואי השוויון והפערים גרמו לנו להרגיש די "חזירים" וקצת מבויישים. מרבית התושבים חיים בכפרים מאולתרים בבתים העשויים מבוץ, במבוק ועצים. וגם פה יש שני צדדים למטבע: מצד אחד זו תרבות לא צרכנית (פשוט כי אין שם כסף) וזה תורם לשמירה יוצאת דופן על הטבע והסביבה הודות למחזור מסיבי ומיעוט בזבל, ומצד שני יש להם מחסור במוצרים בסיסיים שאנחנו לוקחים כמובן מאיליו כמו נעליים. במהלך הטיול אתם תתקלו בהרבה מאוד ילדים ומבוגרים עניים שיפנו אליכם בבקשה לסיוע, אך סביר להניח שהם לא יבקשו כלל כסף אלא בונבון, סוכרייה או ממתק, אך גם תתקלו בבקשות מכמירות לב כמו בקשה לקבל את הבקבוק הריק שלכם, מחברת או עיפרון ומחק, וזה מוביל אותי לטיפ הבא: אם אתם מגיעים למדגסקר ורוצים לתרום לתושבים הנזקקים, הימנעו מהבאת ממתקים והביאו אתכם מוצרים כמו ביגוד, עטים, עפרונות, מחברות וכפכפים או נעליים או מוצרים שימושיים למחייה. כך תוכלו לשמח את המקומיים ולעזור באמת, מבלי להעניק להם מחווה חד פעמית שבעיקר תעשה נזק בשיניים.

ילדה מקסימה שרצתה שנקנה ממנה ציורים

כפר שלם שהתאסף סביבנו כשעצרנו בדרך, מפגש בין VAZA לכפריים

ולפעמים הלב נשבר..

10. מסלול אפשרי ומקומות לינה

מדגסקר מלאה בפארקים קסומים, כפרים נידחים וחופים מהיפים בעולם, ויש הרבה דרכים בהן תוכלו לבחור לראות אותה. אנחנו ישבנו לפחות כמה ימים עד שגיבשנו את הדרך הרצויה, אחרי שבזבזנו שעות רבות על מדידת מרחקים במפות וקבלת החלטות וויתורים על יעדים מסוימים שיש המגדירים אותם כ-MUST (כמו שדרת הבאובאבים המפורסמת שהחלטנו לוותר עליה. הגעה לשדרה מצריכה נסיעה מאוד ארוכה, ובהתחשב בעובדה שניתן לראות את עצי הבאובאב גם בשאר חלקי האי – החלקנו לוותר על המאמץ). זהו המסלול שעשינו עם פירוט קצר על כל יעד: 1. לילה ראשון – הגעה ולינה בטאנה, עיר הבירה טאנה, מקום לא סימפטי במיוחד, במיוחד בלילה כיוון שאין תאורה. כמו ערים גדולות רבות בעולם, גם שם יש מקבץ של אוכלוסייה ענייה שהתדרדרה לפשיעה וזהו היה המקום היחיד בטיול בו לא הרגשנו בטחון, ובו מומלץ לא להסתובב בחוץ בלילה. בטאנה בילינו סה"כ שני לילות- ביום ההגעה ולילה נוסף שהיה מעבר בין הטיסות שלקחנו כדי להגיע מהדרום לצפון בדרך קצרה. הגסטהאוס הראשון שהיינו בו הוא בסיסי למדי בשם TANA-JACARANDA. חיפשנו מקום מומלץ, זול, פשוט ובאיזור טוב כדי להעביר בו ערב אחד. המארחים היו מאוד חביבים ובסה"כ הוא לגמרי סיפק את הסחורה.

לאחר ששתינו את הבירה המקומית בגסטהאוס, הלכנו לאכול במסעדה מצויינת שם זכינו להכיר את המטבח המלגשי והיה ממש מעדן: Chez Sucett's – 23 Rue Raveloray, Isoraka, Antananarivo, Madagasca

מסעדת Chez Sucett's – מומלץ להזמין את הסלטים המיוחדים ולטעום ממנת עלי הקסבה

מסעדת Chez Sucett's – מומלץ להזמין את הסלטים המיוחדים ולטעום ממנת עלי הקסבה

את הלילה השני בטאנה (ליל המעבר בין הטיסות, באמצע הטיול) העברנו במלון שנקרא Madagascar Underground, מקום גם כן פשוט למדי אך עם אוירה מאוד מגניבה של גסטהאוס צעיר (wanna be מערבי) שמושך אליו תיירים מכל העולם. יש בו פאב שווה עם שולחן סנוקר ותפריט חדשני ומשעשע ובסה"כ ללילה אחד גם המקום הזה די מומלץ. נסו לבקש מראש חדר שקט כדי שלא תפלו על זה שבקומה התחתונה שסמוך לקבלה ולבר.

Madagascar Underground

2. התחלת המסלול – ביקור ב- Réserve Peyrieras Madagascar Exotic ונסיעה לאנדסיבה בבוקר כריסטיאן הנהג אסף אותנו ויצאנו לדרך. החלטנו להתחיל את הטיול כמה שיותר קרוב לטבע, ובחרנו לנסוע אל שמורת הטבע אנדיסבה. בדרך לאנדיסבה, לאחר נסיעה של כשעתיים ורבע, עצרנו בפארק הזוחלים הפרטי Réserve Peyrieras Madagascar Exotic. זוהי שמורה פרטית שבה יש המון זיקיות וזוחלים מיוחדים ופסיכדליים ובצבעים מרהיבים. השמורה היא יותר באווירת גן חיות אז כמובן שזה פחות נחמד והרבה יותר מרגש והומני לפגוש את בעלי החיים בטבע, אבל למרביתם בעלי השמורה יצרו סביבה טבעית וסבירה גם בתוך המתחם, וזו הזדמנות למי שרוצה לראות מקרוב ולצלם יצורים שייתכן שלא תצליחו לפגוש סתם ככה. מעניין לדעת שלאור מיעוט הטורפים באי (למעשה, יש רק את הפוסה), אין בעלי חיים ארסיים בכל רחבי מדגסקר, כך שאין לכם מה לחשוש גם ממפגש עם נחש.

Tomato frog

וגם כאלה עם הסוואה פנומנלית

אחרי הביקור הקצר המשכנו את הנסיעה לכיוון אנדיסבה שם יש הרבה אטרקציות. באנדיסבה העברנו סה"כ 2 לילות וישנו במקום מדהים, שקט, במחיר נוח ומאוד מומלץ בשם GRACE LODGE .

מקומות לבקר בהם באנדיסבה וסביבתה:

Andasibe – השמורה עצמה- נקראת גם שמורת פרינט (Perinet) המורכבת משני חלקים: Mantadia (שהיא קצת יותר רחוקה מגרייס לודג' – בערך 45 דקות נסיעה) ו-Analamazaotra (שהיא הקרובה יותר), המשתרעות על פני כ-8,000 דונם. בשמורה יש שפע בעלי חיים וציפורים (היכנו לראות בטיול המון זנים של למורים, ופה תוכלו לפגוש גם באינדרי אינדרי ולשמוע את קריאותיו המשעשעות). כניסה לכל לפארקים ולשמורות דורשת רכישת כרטיסים ושכירת שירותי הדרכה. ב- Mantadia יש מספר מסלולים שאפשר לבחור לעשות, הנעים בין שעתיים לארבע שעות. ב- Analamazaotr יש שני מסלולים מעגליים שאפשר לעשות, שלוקחים בין שעתיים לשלוש. כדאי להתחיל אותו ממש מוקדם על הבוקר, לפני שרוב התיירים מגיעים. שמורת ואקונה (Vakona reserve) – שמורה פרטית קטנה שמחולקת לשניים, אותה הקימו הבעלים של המלון Vakona Lodge הסמוך. השמורה היא גן יפהפה בתוך יער של עצים מקומיים עם פרחים, בריכות ומפלי מים. מגדלים כאן 42 תנינים וניתן לראות האכלה פעם בשבוע (אנחנו נפלנו על יום ההאכלה, היה מבעית ומעניין בו זמנית). יש שם ציפורים, עופות מים, שממיות ואפילו פוסה (Fossa) שהיא החיה הטורפת היחידה החיה במדגסקר. בשמורה יש גם את "אי הלמורים", אי קטן במרכז הנהר הסמוך, שעליו חיים 4 מינים של למורים שהתרגלו לחיים לצד האדם ולכן קופצים על התיירים ואוכלים מכפות ידיהם. אל האי נכנסים באמצעות סירת קנו בשיט שאורך בערך 20 שניות. חוץ מזה עוד יש עוד שתי שמורות קהילתיות קטנות ונחמדות לבקר בהן באיזור הנקראות MITSINJO COMMUNITY RESERVE וגם ‪V.O.I.M.M.A. Community Reserve‬.

3. נסיעה מאנדיסבה לאנטריסבה. לילה באנטיסבה לאחר שהעברנו שני לילות באנדיסבה התעוררנו ויצאנו בנסיעה של כ-6 שעות אל העיר הקולוניאלית המיוחדת אנטריסבה. מדובר בעיר קצת יותר מתקדמת שאפשר לטייל שם לאורך השדרה המרכזית המטופחת המלאה בעצים מיוחדים ובקקטוסי ענק, להתרשם מהמבנים הקולוניאליים, מהשוק המקומי, מבתי מלאכה מסורתיים, מפארק שעשועים קטן שנראה כאילו לקוח משנות ה-60 (מופעל ידנית) ומהפוס-פוסים שהן סוג של ריקשות שמושכים סבלים\על אופניים. את הלילה באנטריסבה העברנו במלון בשם Antsirabe Hotel והוא היה סביר למדי. מקומות שאפשר לבקר בהם:

Hôtel des Thermes – מלון יפה ששימש בעיקר את הצרפתים שחיו כאן בתקופה הקולוניאלית. למלון אפשר גם להיכנס ולהתרשם מהעושר ששרר כאן בתקופה הקולוניאלית וגם מגלריית אומנות קטנה Sabotsy Market – שוק נחמד Chez Marcel – מקום מגניב שמכינים בו סוג של ממתק מקומי מסורתי Antsirabe Church – כנסייה Brasserie STAR, Unnamed Road, Antsirabe – מבשלת בירה מקומית גדולה Chez Mamy Miniatures בית מלאה שמכין חפצים מיניאטורים Tahiti Nightclub – מועדון שנמצא באחד המלונות בעיר

מסעדה מומלצת מאוד: chez jenny antsirabe

מסובבים את הגלגל עם היד

אחד מבתי המלאכה בו מכינים חפצים מיניאטוריים מחומרים ממוחזרים

4. נסיעה מאנטריסבה לעיירה אמבוסיטרה (Ambositra) ומשם לפארק ראנומאפאנה. שני לילות בראנומאפאנה לאחר לילה נוסף באנטסירבה אכלנו ארוחת בוקר במלון ונסענו במשך בערך שעתיים אל אמבוסיטרה (Ambositra) לעצירה קטנה. אמוביסטרה נחשבת לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ונמצאת בליבו של עמק ציורי בין שדות אורז רחבים ופסגות מוריקות. היא מפורסמת בזכות מומחיות תושביה באומנות הגילוף בעץ וניתן למצוא יצירות כאלו בשווקים ברחבי העיירה ובבי המלאכה. לאחר מכן המשכנו את דרכנו בנסיעה של עוד בערך 3 שעות אל הפארק הלאומי Ranomafana ולמקום אירוח מומלץ נוסף ומדהים ביופיו שנקרא Soa Lodge.

Soa lodge

מחוץ לחדר פגשנו גם בפרפר העצום והמרהיב שחי באיזור השמורה

הפרפר המופלא

מיד כשהגענו, נרשמו לסיור לילי קצר שעושים מחוץ לשמורה בו ניתן לראות את למור הלילה בפעולה (למור העכבר). בכנות, זה אמנם היה חביב אך די מיותר כי בסה"כ הולכים בקצה הכביש ומנסים לאתר את הלמור עם עוד המון אנשים, ובדרך פוגשים צפרדעים קולניות או זיקיות ליליות. הלמור מאוד חמוד אבל באמת שכדאי להירשם לסיור הזה רק אם באמת משעמם לכם 🙂

למור הלילה העכברי והחמוד שאוהב לזלול בננות

הפארק הלאומי ראנומאפאנה (Ranomafana National Park) משתרע על 400,000 דונמים של יער גשם טרופי עם המון עצים, בעלי חיים מים וצמחים ומרגיש כמו ג'ונגל של ממש. חלק מרכזי מהאטרקציה הוא איתור בעלי החיים וגם כאן תוכלו לפגוש ב-13 מינים שונים של למורים, בהם שני מיני למור במבוק נדירים: למור במבוק גדול (Greater Bamboo Lemur) ולמור במבוק זהוב (Golden Bamboo Lemur). יש בפארק למעלה ממאה מינים של צפרדעים ועשרות מינים של זיקיות, שממיות ושאר זוחלים.

בראנומאפאנה היה לנו גם מדריך שהוביל אותנו בין שבילי היער וגם מאתר בעליי חיים שעזר לנו למצוא היכן הם מסתתרים

גלאדיס המדריך שנולד וגדל באיזור השמורה ולצידו מאתר בעליי החיים ששכחתי את שמו

השבט שבעבר היה חי בשמורה ועכשיו מתגורר בסמוך אליה מאמין שאפשר לתקשר עם המתים דרך סלעים המייצגים אותם. כל סלע שייך לבן או בת שבט שהלכו לעולמם כשהגובה משתנה בהתאם לגיל הנפטרים

5. לאחר שני לילות בראנומאפאנה המשכנו בדרך המלאה בשדות אורז לכיוון איסאלו שם בילינו עוד שני לילות עם עצירות בעיירות Fianarantsoa ו-Ambalavao. פיאנרנטסואה היא עיר גדולה נוספת במדגסקר (250,000 תושבים). בפיאנרנטסואה כדאי להקדיש זמן לרובע העתיק (Haute-Ville) מתחילת המאה ה-19, ולבקש מהנהג שיראה לכם את המקום. אנחנו הלכנו לנקודת תצפית חביבה והתרשמנו משחזור של בית עתיק של השבט המקורי שחי במקום ומכלי נגינה מיוחדים.

Fianarantsoa

אחרי הביקור המשכנו לאמבאלאוואו (Ambalavao) וקפצנו לבקר במפעל לייצור המשי. הליך היצור ארוך, וניתן לראות את השלבים השונים ואת המוצרים הסופיים, אותם גם ניתן לרכוש (המחירים בעיניי לא זולים). לאחר הביקור במפעל המשי, הלכנו לבקר בשוק Zebu Market שנראה כמו סצינה מימיי הביניים בה תושבים מקומיים סוחרים בבקר (מראות לא קלים). במדגסקר מסתבר, זיבו הוא סמל לעושר. אדם שיש לו מספר רב של זיבו נחשב טייקון במונחים מערביים. לעומת זאת, הנהג שלנו כריסטיאן סיפר לנו שחלק מהאנשים העניים שהגיעו למכור את הבקר בשוק השקיעו שנים בגידול שלו, וכדי למכור אותו לכל המרבה במחיר נדרש מהם לצאת למסע של הליכה מאתגרת ברגל במשך חודש שלם מביתם אל הזיבו מרקט! גניבת זיבו נחשבת לעבירה מאוד חמורה במדגסקר שלעיתים הגנבים משלמים עליה בחייהם.

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

לאחר הזיבו מרקט המשכנו 200 ק"מ בערך, כארבע שעות נסיעה דרך רמת איסאלו ללינה באזור הפארק הלאומי (Isalo National Park) אל מקום האירוח החביב ITC Lodge. למחרת בבוקר, קמנו לטייל בשמורת הטבע עוצרת הנשימה. נהנינו מכל רגע של הליכה במקום הקסום והמופלא הזה. היה לנו מדריך מעולה ואוהב אמיתי של טבע בשם רונאלד שהסביר לנו באנגלית רהוטה על המקום. בגדול – איסאלו הוא פארק שהוקם כבר ב-1962 המשתרע על 800,000 דונם ומלא בנופים ויצורים מיוחדים. בניגוד לשמורות הטבע אנדיסבה, רנומפאנה וכו', זו שמורה שיותר מאופיינת בהרים של אבן חול, סלעים בצורות משונות, קניונים עמוקים ושטחים ירוקים. הופתענו לגלות שם גם מקווי מים שהיו נראים קצת כמו פאטה מורגנה של אגם טרופי בלב המדבר. אנחנו לקחנו את המסלול הארוך ביותר והיה נהדר. פגשנו המון חרקים שיודעים להסוות את עצמם היטב, למורים נוספים וצפרדע שנראית בדיוק כמו קרמיט. שווה להצטייד בנעלי הליכה טובות, כובע, בגד ים ובגדים להחלפה (בחלק מהמסלול אין עצים שמטילים צל וחם מאוד ללכת. קפיצה לאגמים היא לגמרי מרעננת ושווה את זה!). כדאי להזמין מראש ארוחת צהריים חמה דרך המדריך או דרך המלון לאחד מאתרי הפיקניק של הפארק שאותה תקבלו באמצע הדרך.

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

6. לאחר שני לילות באיסאלו המשכנו דרך Ilakaka לטוליארה ויפתי התחנה ראשונה בדרך (30 ק"מ מאיסאלו) הייתה אילאקקה (Ilakaka) הידועה בתוך עיירת הספירים כיוון שהיא מרכז לכרייה ולסחר באבני ספיר. באילאקקה תמצאו שפע חנויות לממכר אבני חן, המציעות גם סיורים במכרות הספיר בעלות של בערך 12 ש"ח לאדם. אנחנו הלכנו לבקר באחד המכרות הידניים ולא יכולנו להישאר אדישים למראות של הפועלים המסכנים שחופרים פירים לבטן האדמה עד שמגיעים אל שכבת המים בתקווה למצוא אבני ספיר בתשלום של בערך דולר ליום. גם בנהרות בצידי הדרך ניתן לראות את המקומיים מחפשים אוצרות בנהר על ידי ניפוי החול במסננות גדולות ודליים.

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

בצידי הדרך, עצרנו לקנות ולטעום את פרי התמרינדי החמצמץ והמוזר שגדל בסביבה, וכריסטיאן הנהג העדיף לקנות ולנשנש חגבים:

1. 
   

1. 
   

1. 
   

היעד הסופי שלנו באותו היום הייתה עיירת החוף יפתי, אך בדרך עשינו עצירה קצרה נוספת בטוליארה בגן בוטני בשם ארבוריטום שהוקם במטרה לאסוף ולשמר 900 מינים שונים של צמחים אנדמיים לדרום מדגסקר. שווה ביקור!

עץ רגלי הפיל

לאחר הביקור הקצר המשכנו לעיירת החוף הקסומה יפתי לבלות שלושה לילות במקום הלינה המדהים Villa Maroloko, בו לקחנו חדר ממש על שפת הים.

ובאור יום – ממרפסת החדר

ביפתי היה פשוט תענוג וכיף חיים!! אמנם המוכרות המקומיות קצת מציקות על החוף (מנסות למכור בגדים או עיסויים, קצת כמו בתאילנד), אבל יש בעיירה הזו אווירה קסומה של חופש, ארוחות דגים מצויינות, שקט ושלווה. מעבר לבילוי על החוף, אפשר לבקר גם ב- ב- Parc Le Za – שם יש ריכוז של עצי באובב (כניסה חופשית) או ב- Reserve Reniala שהוא יער קוצני חביב אך בתשלום , או ב ‪Le Village des Tortues‬ הסמוך שם ניתן לראות צבים (גם לשם הכניסה בתשלום).

ארוחת דגים טריים טיפוסית

באובב

מסעדות מומלצות ביפתי: Sur la Plage, Chez Freddy

7. ליל מעבר בטאנה, והמשך לצפון בטיסת פנים לאנטסיריאננה ללילה אחד נוסף (דייגו סוארז) לצערי לנו לא היה זמן, אבל אם יש לכם מספיק- אז שווה לבקר באיזור דייגו סוארז ב"ים האזמרגד" (The Emerald Sea). מדובר בלגונה ענקית עם מים כחולים של האוקיינוס ההודי בשילוב חולות לבנים הנותנים למים גוון מרהיב בצבעי אזמרגד. אנחנו בילינו את השהות בדייגו עם המקומיים כיוון שהתארחנו בביתו של תומס – בחור צרפתי ותושב המקום שביתו הפך לסוג של בית הארחה עם שני חדרי אורחים בשם Villa Jeannette. תומס הזמין אותנו להופעה שהתקיימה באותו זמן במתנ"ס העיירה, לקח אותנו לאכול את הבגט המשובח ביותר בעיר והעביר לנו את הזמן בנעימים. בחלק הצפוני של האי חברנו לנהג חדש נוסף (פחות מומלץ, בחור צעיר בשם ג'ואל) שהסיע אותנו ממקום למקום. הדרכים בצפון הרבה יותר משובשות ומאתגרות מהדרום ומהמרכז וקחו את זה בחשבון. לגבי אתרים תיירותיים – אנחנו החלטנו לוותר על הטיול בהר אמבר שהוא שמורת טבע נוספת באיזור דייגו כיוון ששמענו שהביקור בהר דומה לביקורים באנדיסבה או ראנומפאנה, אך תיירים רבים נוהגים לפקוד אותו גם. במקום זאת, הלכנו לבקר ב-Montagne des Francais שם עשינו סיור בוקר קצר ולאחר מכן המשכנו לבקר ב"צינגי של הצפון" – צינגי גריי וצינגי רוז' שמנצאים די קרוב אחד לשני (Ankarana Special Reserve) ושם העברנו גם את הלילה במקום שנקרא Relais de L´Ankarana (מייל ליצירת קשר עם המקום: ankarana.lerelais@gmail.com).

על אף ששתי התופעות מכונות "צינגי", מדובר בתופעות שונות לגמרי. הצינגי האדום הן למעשה תצורות אבן חול יפהפיות בצבע אדמדם שנוצרו מסחף של רוח וגשם בתוך הנחל הקניוני ונראות כמו לקוחות מממאדים. הצינגי האפור נראה גם הוא מהחלל החיצון אך בעצם מדובר בתוצאה של התפרצות וולקנית עתיקה שגרמה לתצורות סלע אפורות ומרהיבות ביופיין. השם צינגי משמעו "הליכה על קצות האצבעות" לזכר לוחמים שלחמו שם יחפים בעבר וסבלו מהליכה על האבנים הדוקרות והמשופעות הללו. יש מקומות נוספים בקרבת השמורה שאותם לא הספקנו לראות כמו מערת עטלפים ומסלולי טיול נוספים.

8. נסיעה לאנקיפי, ליל מעבר לקראת הפלגה לנוסי בה אנקיפי לא מעניינת במיוחד, ורוב התיירים שעוברים שם מגיעים למקום רק לאחר טיול בצפון לטובת הפלגה לאיים הסמוכים. אפשר להגיע אל האיים האלה ישירות בטיסה, אך כיוון שרצינו לתור גם את איזור הצפון בחרנו להגיע בהפלגה. למרות זאת, היה לנו ביקור חוויתי מאוד באנקיפי, בעיקר הודות למקום בו בחרנו לישון שהוא גן מטופח ומהמם בלב הטבע בשם Les Jardins d'Ankify ונמצא בבעלות אם ובת חביבות ומאירות פנים. הלכנו לטיול קצר על החוף הסמוך, סעדנו איתן ארוחת ערב ובוקר ובילינו בחדר האירוח המקסים. חשוב לדעת!! החוויה בלילה מרגישה כמו שינה בלב הטבע הודות לרעשים ולקולות של החיות מסביב וגם כי בחלונות אין רשתות כך שייתכן וצפרדעים יוכלו להפתיע אתכם בחדר. עם זאת, יש במיטה כילה כך שאנחנו היינו רגועים מהבחינה הזו. אז לסיכום- מדובר במקום יפייפה, מומלץ ומקסים – אך לא לבעלי לב חלש בכל הקשור לבעלי חיים. הגברת המארחת הנחמדה מציעה לתת לאורחים טרמפ בחינם אל הנמל לטובת ההפלגה.

1. 
   

1. 
   

1. 
   

9. נסיעה לנוסי בה ונוסי אירנג'ה – עד סוף הטיול החלק האהוב עליי בטיולים שכאלה הוא שלב הביקור באיים בסופו. ברגעים האלה אני מרגישה חופש אמיתי, זמן בו אני מעכלת את המסע המספק שחיבר אותי מחדש לעולם ולטבע, מתחברת למים הצלולים, לחול הרך והנעים ומוצאת מחדש שקט פנימי. מדהים ומתסכל לחשוב שהמון מתושבי מדגסקר (גם אלה מהמעמד הבינוני) כלל לא ראו ים במהלך חייהם, על אף שהם מתגוררים באי. אני מקווה שהתיירות תצליח לתרום לכלכלה ושהדברים יתחילו להשתנות. בכל אופן- כדי לסיים את החופשה באי קסום ושליו, תוכלו לעשות זאת באיי סנט מארי, או כמונו באיים המתוירים יותר הנמצאים בחלק הצפון מערבי. אנחנו בילינו את השבוע בנוסי בה (מילולית: האי הגדול) בשני אזורים שונים וקפצנו לביקור באי נוסף ומדהים בשם נוסי אירנג'ה. יש עוד איים נוספים לבקר בהם כמו נוסי קומבה (Nosy Komba), נוסי סקטיה (Nosy Sakatia), נוסי מיציו (Nosy Mitsio)'  ואחרים ודווקא עליהם יש יחסית יותר מידע ברשת, כיוון שאזור האיים הוא מבין האזורים הכי מתוירים במדגסקר. מקומות הלינה שם הם מאוד מגוונים ומשתנים בהתאם לתקציב ולצרכים. תוכלו להיות שם בריזורטים ענקיים ומפנקים, או לחיות בפשטות במקומות יותר צנועים. מומלץ להזמין לחלק הזה של הטיול את המלונות הרבה זמן מראש בשל הביקוש הגבוה של התיירים- בעיקר איטלקים. מסתבר שנוסי בה ונאפולי הפכו להיות ערים תואמות ויש טיסות ישירות בין השתיים מה שהוביל לעלייה משמעותית של תיירים איטלקים, קצת כמו שהודו מהווה מקום מפלט עבור הישראלים. בכל אופן- אנחנו חילקנו את החופשה בין חוף Andilana ובין ריזורט נוסף מדהים ומפנק שנקרא Le Zahir Lodge אך ממוקם בחוף פחות מרשים בשם Ambatoloaka. במהלך השהות גם יצאנו לצלול (יש לנו שני כוכבים), אך מלבד מפגש עם לוויתן מהסירה (חוויה מטורפת!) זו לא הייתה מהצלילות היפות שעשינו בחיינו. היא נהדרת, אבל יותר דומה לחווית צלילה באילת מאשר במקום כל כך מיוחד בעולם (יש לקחת בחשבון שטיב הצלילה יכול להשתנות מעת לעת ושאנחנו מוטים אחרי צלילות עוצרות נשימה בבליז,מקסיקו,סיישל ועוד). בזמנים מסוימים יש סיכוי למצוא את כריש הלוויתן המפורסם, אך אנחנו לצערנו לא צלחנו במשימה. מועדון הצלילה איתו צללנו מומלץ ונמצא בחוף Andilana ונקרא Blue Vision Dive Center. המקום הכי יפה באיים היה ללא ספק נוסי אירנג'ה- פשוט וואו אחד גדול. זה דומה לתחושה של "גלויה שמתעוררת לחיים". אל האי המהמם הזה אפשר להגיע בהפלגה קצרה ולבלות בו כמעט יום שלם כולל ארוחת צהריים עשירה ומפנקת. מלבד מי הטורקיז המהפנטים, הייחודיות של המקום נובעת מהעובדה שבעצם מדובר בשני איים קטנטנים (בצד אחד יש רק מלון ובצד השני גם גרים אנשים), שמחברת ביניהם רצועות חול לבנה צרה ויפיפייה שנגלית אל העין בשעת שפל ונעלמת בשעת הגאות עם הגלים. המראה כמובן מזכיר את חציית ים סוף, וזו חוויה בלתי נשכחת להלך על הרצועה בשעת השפל כשהים נמצא גם מימינכם וגם משמאלכם, ולראות איך הגלים לאט לאט שוטפים אותה עד כדי כך שלא נותר לה זכר בגאות.

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

1. 
   

מדגסקר, היית טובה אלינו.

ריכז שמות המלונות לפי סדר ההגעה:

#מדגסקרמילים #אנטננריבומדגסקר #מדגסקר #מדגסקרעונהמומלצת #מדגסקרעלויותטיול #בירתמדגסקר #מדגסקרמסלולטיול #המלצותלמדגסקר #עשרהמלצותעלמדגסקר #נהגבמדגסקר #טיולזוללמשךחודש #מדגסקרמסלול #מדגסקרירחדבש #מקומותלטיילבהםבחגים #מדגסקרמזגאוויר #מדגסקרטיול #מדגסקראטרקציות #המלצותלטיולים #חבילותנופשמדגסקר #מדגסקרטיפיםלמטיילים #טיוללמדגסקר #נהיגהבמדגסקר #נוסיבה